פלוריסטם – כאשר הרופאים והמדע מתלהבים, אבל המשקיעים פחות, סיפור בהמשכים

psti-ic-leg-pain

 

בסקטור הביומד העולמי, המשקיעים מחפשים בנרות כל פיסת מידע סביב הניסויים הקליניים של החברה שהם מושקעים בה, ותרים אחרי הניתוחים של אנשי מדע ורופאים העוסקים בתחום אליו מכוונת התרופה. הרי הרופאים המומחים במחלות אלו הם המקור הטוב ביותר להבנת המשמעות של התוצאות של הניסוי הקליני ואיך זה יכול להשפיע על קבוצת החולים בקטגוריה זו. ומי יותר מעורב בתחום מחלות העורקים ההיקפית (PAD) אשר נגרמת על ידי מרבצי שומן בעורקי הגפה המפריעים לזרימת הדם, יותר מהרופאים המומחים בתחום זה ואשר תורמית מהידע הרב שלהם להצלחות הניסויים הקליניים.

אפקט טיפולי קליני משמעותי

ד"ר מאנש פאטל, ראש החוג לקרדיולוגיה באוניברסיטת Duke והחוקר המוביל בניסוי בארה"ב היה נלהב מהתוצאות הניסוי, וראה בהן צעד חשוב קדימה להביא לחולי טרשם העורקים ההיקפית טיפול יעיל במיוחד לאלה שהניתוח הרגיל לא עזר לרפא את המחלה. הוא אמר, "אנו מעודדים ביותר מתוצאות הניסוי. האפשרות לטיפול במחלות עורקיות היקפיות כמו IC ו-CLI באמצעות הזרקה של תאי PLX-PAD לשריר היא מבטיחה ומהווה תוצאה חשובה, המדגימה את היכולת ליישם את הטכנולוגיה המתקדמת של הרפואה המתחדשת במחלות לב וכלי דם. אנו מצפים לתוצאות הניסוי הפיבוטלי ב- CLI, אשר עשויות להוכיח את היתכנות השימוש בתאים של פלוריסטם לשם שיפור התוצאות הקליניות בקרב המטופלים, ולהוביל לחיסכון כלכלי  למערכות הבריאות ברחבי העולם".

גם פרופ' נורברט וייס, מנהל המרכז למחלות כלי דם באוניברסיטה הטכנית של דרזדן, גרמניה, והחוקר המוביל בניסוי שלב II בIC באירופה אמר, "תוצאות מבטיחות אלו מדגימות אפקט טיפול קליני משמעותי. מציאת פתרון רפואי לא כירורגי למחלות עורקים היקפיות, במיוחד בקרב חולים שאינם מתאימים להליכי רה-וסקולריזציה, היא אחד האתגרים הרפואיים הגדולים ביותר בשנים האחרונות. תוצאות ניסוי זה מעודדות מאוד ומצביעות על כך שהתאים של פלוריסטם עשויים לתת מענה הן לחולי PAD והן לרופאים המבקשים פתרונות רפואיים יעילים".

ממול, המשקיעים התחלקו לשתי קבוצות, כאלה שאהבו את התוצאות והמשיכו להחזיק במניה, וכאלה שאהבו פחות או ניסוי להראות את התוצאות באור שלילי בכח, עם עשרות פוסטים ותגובות שבהן ניסו בכח להוכיח כי הניסוי נכשל מבחינה סטטיסטית, וניסוי להתעלם במכוון מהתוצאות בקבוצות השונות של הניסוי הקליני.

עניין אחד חשוב שממנו התעלמו הספקנים, מדובר בניסוי קליני שלב II ולא בניסוי פיבוטלי שמטרתו הגשת תוצאות לאישור התרופה, זה ניסוי שמטרתו לבחור את המינון היעיל ביותר ולבחון את פרוטוקול הניסוי הקליני לניסוי ההמשך, וכאן פלוריסטם הראתה הצלחה משמעותית והגיעה למטרה שלה.

העניין השני אשר חזר רבות בביקורת של חלק מהמשקיעים (או יותר נכון שורטיסטים/בעלי עניין באי הצלחת החברה) הוא המידע החלקי אשר החברה הוציאה בהודעה, אז חשוב לציין שרוב חברות הביומד מדווחות על התוצאות העיקריות של הניסוי Top-Line  בלבד, ושומרים את התוצאות המלאות כולל מספרים ואחוזים וכל המידע החשוב בניסוי שכולל צלילה לעומק ועיבוד הנתונים לקבוצות המשנה, במטרה להציג בכנס רפואי חשוב שבו משתתפים בכירי הרופאים והקלינאים בעולם, ו/או לפרסום בכתבי עת רפואיים שהם חשובים מאוד לקהילה המדעית, ואם החברה מפרסמת את כל המידע אז הסיכוי להתקבל לכתב עת רפואי בכיר יהיה קטן ביותר, כי הם רוצים להביא לעולם המדעי והרפואי מידע יחודי ולא משהו שכבר פורסם בהודעה לתקשורת!

לפי מיטב הבנתי, התוצאות של הניסוי הזה גרמה להתלהבות רבה בקרב מרכזי הניסויים הרפואיים ומנהיגי דעות מפתח (KOL) והרופאים שהשתתפו בניסוי, בעצם הם יודעים שאף אחד עד היום לא הצליח להראות תוצאות משמעותיות כאלו בעולם ה PAD,  והסיכוי להתקבל למאמר מדעי בכיר ולקונפרס רפואי בחודשים הקרובים גדול, מה שיביא את החברה לבמה המרכזית בתחום הטיפול התאי למחלות טרשת העורקים.

חשוב להזכיר כי הניסוי הקליני שלב III ב CLI  אשר נמצא בעיצומו בגיוס חולים ברחבי העולם, ומקודם השנה הFDA  אישר לחברה לטפל בחולי טרשת עורקים חמורה בגפיים תחתונות (CLI) גם מחוץ לפרוטוקול הניסוי הקליני שלב III שנערך בימים אלה. בהמשך ייתכן שהחברה אף תקבל את אישור הרשות לקבל שיפוי כספי עבור הטיפולים. החשיבות הרבה להודעה זו היא שה FDA נותן ולידציה רצינית לתאים של פלוריסטם, מאחר ונותנים להם אור ירוק לספק את התאים לחולים אשר לא יכלו להתקבל לניסוי כי הם לא עונים לקריטריונים של הניסוי.
ה FDA בעצם אומר לפלוריסטם, אנחנו סומכים על התאים שלכם מבחינת בטיחות, ולכן אנחנו מאשרים לכם להתחיל את הטיפול בחולים בארה"ב כבר עכשיו, עוד לפני סיום הניסוי הקליני שלב-3 וקבלת האישור הרשמי!
האישור ניתן במסגרת התוכנית להרחבת הנגישות לטיפול (EAP Expanded Access Program) לשימוש בתאי PLX-PAD  לטיפול בחולים במחלת ה-CLI אשר אינם עומדים בפרוטוקול הניסוי. תוכנית הרחבת הנגישות לטיפול מאפשרת לעשות שימוש במוצר הריפוי הנבחן גם מחוץ למסגרת הניסויים הקליניים, והיא מאושרת לרוב במקרים בהם החולים שלא עומדים בתנאים המוגדרים בפרוטוקול הניסוי נמצאים במצב מסכן חיים ואין להם מענה רפואי אחר מספק.

 

ניסוי שלב II במחלת צליעה לסירוגין  IC

חברת פלוריסטם (PSTI), העוסקת בפיתוח מוצרי ריפוי תאי המופקים משליה אנושית, דיווחה השבוע על תוצאות חיוביות מהניסוי הקליני הבינלאומי שלב II שבחן את השימוש בתאי PLX-PAD לטיפול במחלת הצליעה לסירוגין (IC), שנגרמת כתוצאה מטרשת עורקים בגפיים.

מתוצאות הניסוי עולה כי הטיפול בתאי PLX-PAD הפחית את הסיכון להליך רה-וסקולריזציה (צנתור או ניתוח מעקפים) ושיפר את מידת הניידות של המטופלים. תוצאות הניסוי אף מאמתות את תכנון ופרוטוקול הניסוי הפיבוטלי (מכריע) שלב III לטיפול בטרשת עורקים חמורה בגפיים תחתונות (CLI), שלב חמור יותר של מחלת עורקים היקפית (PAD) ומאשרות את הגישה הביו-תרפויטית הטיפולית הייחודית של פלוריסטם.

בניסוי זה נבחנו מידת הבטיחות, היעילות והמינון האופטימלי עבור תאי PLX-PAD בטיפול בחולים בטרשת עורקים שאובחנו כחולי IC מסוג Rutherford קטגוריה 2-3. ניסוי זה הינו הגדול ביותר שערכה עד כה החברה ובו השתתפו 172 חולים אשר גויסו ב-28 מרכזים רפואיים בארה"ב, גרמניה, דרום קוריאה וישראל.

במסגרת הניסוי חולקו החולים באקראי לארבע קבוצות טיפול: שתי מנות של 300 מיליון תאי PLX-PAD (קבוצת היעילות העיקרית); שתי מנות של 150 מיליון תאים; שתי מנות של פלסבו; או מנה אחת של 300 מיליון תאים ולאחריה מנת פלסבו. בכל אחת מזרועות הניסוי, הוזרקו שתי המנות לשריר וניתנו במרווח של 3 חודשים בין הטיפול הראשון לשני.

יעדי היעילות הראשי והמשני שנבחנו בניסוי היו השינוי במרחק ההליכה המקסימלי של החולה מקו הבסיס, 52 שבועות לאחר הטיפול הראשון בהשוואה לפלסבו. היעד העיקרי המשני היה גם הוא שינוי במרחק ההליכה ביחס לפלסבו, אך זאת בקרב חולים שטופלו בשתי מנות תאים שמקורן בשליות שונות, גישה טיפולית ייחודית המוגנת בפטנט. יעדים נוספים כללו את שיעור הצורך בפרוצדורה ניתוחית (רה-וסקולריזציה) ומדדים קליניים והמודינמיים נוספים.

תוצאות הניסוי המרכזיות: שיפור מובהק סטטיסטית

  • חולים שטופלו בשתי מנות של 300 מיליון תאי PLX-PAD הראו שיפור מובהק סטטיסטית (p=0.0008) במרחק ההליכה המקסימלי בהשוואה לקו הבסיס לאחר 52 שבועות.
  • יעד היעילות העיקרי הראשי, שיפור במרחק ההליכה בהשוואה לפלסבו, הראה את התוצאות הטובות ביותר עם שיפור מובהק סטטיסטית (אפקט ההשפעה=51.1%, p=0.015) בקרב חולים בארה"ב (n=73) שטופלו בשתי מנות של 300 מיליון תאים.
  • יעד היעילות המשני העיקרי, שיפור במרחק ההליכה לאחר טיפול בשתי מנות של 300 מיליון תאים אשר מקורם משליות שונות, הושג במובהקות סטטיסטית (אפקט ההשפעה= 42.0%, p=0.043) לאחר 52 שבועות בהשוואה לפלסבו. חולים אלו הראו שיפור משמעותי סטטיסטית (אפקט ההשפעה= 83%, p=0.0007) גם במרחק ההליכה לאחר 52 שבועות בהשוואה לקו הבסיס.
  • שיעור הסיכון בהליך רה-וסקולריזציה ירד ב-49% (יחס הסיכון=0.51) לאחר הזרקת שתי מנות של 300 מיליון תאים בשבוע 65. חולים שטופלו בשתי מנות שמקורן בשליות שונות היו ללא אירועי רה-וסקולריזציה כלל 65 שבועות לאחר תחילת הטיפול.
  • הזרקה תוך שרירית (IM) של תאי PLX-PAD נמצאה בטוחה לשימוש ומתקבלת היטב בקרב המטופלים.

 

בניסוי הזה היעדים של החברה היו:

1.להראות שהתאים פעילים והטיפול עובד, וזה הוכח מעל לכל ספק יעילות שאי אפשר להתעלם ממנה, גם בקבוצה העיקרית וגם בקבוצות המשנה הראו פעילות של התרופה.

.2. לבחור את המינון הנכון, והוכח שהמינון היעיל ביותר הוא מתן של שתי מנות של 300 מיליון תאים אשר מקורם משליות שונות, אותו מינון אשר מיושם בניסוי הפיבוטלי שלב III של CLI, והוכח כי הגישה הביו-תרפויטית של פלוריסטם לשימוש בתאים שמקורם בשליות שונות עבור טיפולים שונים בעצם מייצרת אפקט טיפולי מיטבי.

  1. להגיע לפרוטוקול הניסוי היעיל ביותר שאפשר להמשיך איתו לניסוי ההמשך שלב III. החברה תגיש בקשה ל FDA לפגישה שנקראת Post Ph2 meeting ושם הם ידונו בתוצאות וינסו להגיע להסכם עם הרגולטור לאישור הפרוטוקול לניסוי סופי שלב III. בנוסף אפשר להגיש את תוצאות הבטיחות של ה IC לשימוש כהוכחה נוספת לניסוי ה CLI מאחר והחברה כבר קיבלה בעבר מה FDA אישור לשילוב תוצאות הבטיחות לתמוך בניסוי ה CLI.

דבר מעניין שעולה ישר לראשי מנסיון אישי עם חברה אחרת שנקראת Sarepta המפחתח תרופות בתחום הדושן DMD אשר הגישה בקשה לאישור מזורז Accelerator Approval בארה"ב על בסיס מידע חלקי ואכן קיבלו אישור מזורז מותנה בהשלמת ניסוי קונפירמטורי. מאחר ובאירופה החברה משתתפת בתהליך ה Adaptive pathway, אז יש מצב לדעתי להגיש בקשה ל EMA לבקשת אישור מזורז על בסיס התוצאות החיוביות בזרוע שבה קיבלו שתי מנות של 300 מליון תאים משתי שליות שונות לטיפול בחולי ה- IC. זה יכול להיות מהלך מעולה לקיצור התהליכים ולהגיע לשיווק מותנה באירופה תוך זמן קצר – רעיון למחשבה שהחברה צריכה לקחת בחשבון לדעתי.

בתחום היעילות מסתכלים על שני דברים משמעותיים, הניידות של החולה והמרחק המירבי שהוא יכול ללכת ללא כאבים או MWD,  והנתון השני זה הורדת רמת הניתוחים החוזרים בחולים, והפחתת הסיכון בהליך הרה-וסקולריזציה (צנתור או ניתוח מעקפים).

מבחן המרחק המירבי MWD של החולים שימש גם כיעד מרכזי וגם כיעד משני של הניסוי, נבחן בשתי קבוצות של חולים אלה שקיבלו את המינון  של שתי מנות של 300 מיליון תאי PLX-PAD והקבוצה השניה שקיבלו גם כן בשתי מנות של 300 מיליון תאי PLX-PAD אבל משתי שליות שונות.

היעד המרכזי השני והוא הרה-וסקולריזציה אשר הושג הוא חשוב מאוד לדעתי, מאחר וזה מה שיעניין את המבטחים הרפואיים בארה"ב ואירופה, עם השפעה כלכלית עצומה על ההוצאה לניתוחים חוזרים של חולים אלה, וימי האשפוזים אשר עולים כסף לרב למשלם המיסים בעולם.

  • חולים שטופלו בשתי מנות של 300 מיליון תאי PLX-PAD הראו שיפור מובהק סטטיסטית (p=0.0008) במרחק ההליכה המקסימלי בהשוואה לקו הבסיס לאחר 52 שבועות.
  • יעד היעילות העיקרי הראשי, שיפור במרחק ההליכה MWD בהשוואה לפלסבו, הראה את התוצאות הטובות ביותר עם שיפור מובהק סטטיסטית (אפקט ההשפעה=51.1%, p=0.015) בקרב חולים מארה"ב (n=73) שטופלו בשתי מנות של 300 מיליון תאים.
  • יעד היעילות המשני העיקרי, שיפור במרחק ההליכהMWD לאחר טיפול בשתי מנות של 300 מיליון תאים אשר מקורם משליות שונות, הושג במובהקות סטטיסטית (אפקט ההשפעה= 42.0%, p=0.043) לאחר 52 שבועות בהשוואה לפלסבו. חולים אלו הראו שיפור משמעותי סטטיסטית (אפקט ההשפעה= 83%, p=0.0007) גם במרחק ההליכה לאחר 52 שבועות בהשוואה לקו הבסיס.
  • שיעור הסיכון בהליך רה-וסקולריזציה ירד ב-49% (יחס הסיכון=0.51) לאחר הזרקת שתי מנות של 300 מיליון תאים בשבוע 65. חולים שטופלו בשתי מנות שמקורן בשליות שונות היו ללא אירועי רה-וסקולריזציה כלל 65 שבועות לאחר תחילת הטיפול, ז"א 100% מהחולים בזרוע זו לא התלוננו על כאבים חוזרים ברגליים, והיו ללא אירועי רה-וסקולריזציה כלל, גם לאחר 65 שבועות מתחילת הטיפול.

לסיכום:

תוצאות הניסוי מראות שתאי PLX-PAD עשויים להיות יעילים בטיפול במחלות- PAD ויכולים להפחית באופן משמעותי את הצורך בהליכים ניתוחיים בחולים אלו, והן לרופאים המבקשים פתרונות רפואיים יעילים. הנתונים שהתקבלו בניסוי היו מובהקים סטטיסטית, והחברה הגיעה למינון האופטימלי שהוא טיפול בשתי מנות של 300 מליון תאים אשר מקורם משליות שונות, וזה בעצם נותן תוקף נוסף לתכנון הניסוי הפיבוטאלי שלב III של CLI. ומעל הכל הטיפול הזה גרם לשיפור גדול בחולים ומנע מהצורך בניתוח רה-וסקולריזציה שהוא הגורם העיקרים לסיבוכי המחלה והגדלת עלות הטיפול והאישפוז בצורה חדה.

 

אודות מחלת עורקים היקפית (PAD):

מחלת עורקים היקפית (PAD) נגרמת על ידי מרבצי שומן בעורקי הגפה המפריעים לזרימת הדם. גורמי הסיכון כוללים עישון, סוכרת, עודף משקל, בעיות לב וכלי דם ויתר לחץ דם. שלב מוקדם יותר של PAD הוא צליעה לסירוגין (IC), מחלה המאופיינת בתסמינים של כאב ברגליים וחולשה עקב פעילות גופנית, והקלה בעת מנוחה. IC עלול להחמיר לכדי טרשת עורקים חמורה בגפיים תחתונות (CLI) כאשר החולים סובלים מכאב חמור במנוחה, פצעים בעור, נמק רקמות ואיכות חיים ירודה עם סיכון גבוה לקטיעת רגל ולמוות. PAD משפיעה על 4-12% מהאנשים בגילאי 55-70 ועל 15-20% מעל גיל 70. התדירות של מחלת עורקים חמורה בגפיים תחתונות קשורה לגיל, ועולה באופן חד לאחר גיל 50. מחלת עורקים היקפית (PAD) פוגעת בכ-20 מיליון אזרחים בארה"ב, 28 מיליון אירופאים ו-42 עד 60 מיליון אזרחים סינים.

ניסוי פיבוטלי שלב III של פלוריסטם ב-CLI אושר על ידי המנהל האמריקני לתרופות ומזון (FDA) וסוכנות הרפואה האירופאית (EMA), חולים (n = 246) מגוייסים לניסוי בארה"ב ובאירופה.

 

גילוי נאות: הכותב נמצא בפוזיציה לונג במניה המוזכרת בכתבה.

5 תגובות

    1. Joe

      תודה יצחק,
      החברה פרסמה את ההודעה לתקשורת, האם הם צריכים לקיים שיחת ועידה להסביר על הניסוי?
      זה מעט מורכב, אם החברה מתכוונת להגיש את התוצאות למאמר מדעי כפי שציינתי בכתבה שלי מעלה, או להתקבל להציג בכנס רפואי בכיר הם צריכים לשמור חלק מהמידע ולהציג אותו בבמה המתאימה… אבל אם יציגו הכל בשיחת ועידה ויענו על שאלות וירחיבו את המידע לא יתקבלו לאף אחד משני הנושאים הקודמים.

      דבר שני, לחברה לא היה הרבה זמן לצלול לתוך החומר, לפי חוקי ה SEC הם צריכים לפרסם את המידע החשוב תוך ימי מסחר.. לכן את הניתוחים והאנליזות וצלילה לתוך הנתונים ולעשות הצלבות עם קהילה של המטופלים, אלה שמעשנים או לא, אלה עם סכרת ואו מחלות אחרות שישפיעו על התוצאות… כל זה לוקח זמן ולכן יוצג בשלבים יותר מאוחרים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *